9 ימים, 9 צעדים לאהבת חינם

אם החזקת מעמד עד כה, את בדרך הטובה.
גם אם לא תמיד מצליחים לך התרגולים.

אז מה עושים כשיש הרבה כעס וביקורת כלפיי אחרים. איך אפשר לאהוב כך?...

קשה לאהוב?

​​

חוסר הסכמה הוא אחד הגורמים לריחוק בין בני אדם.
כאשר אתם לא מצליחים להבין איך או מדוע הצד השני מחזיק בדעה מסוימת שהיא נוגדת את שלכם,
או שאתם חווים חוסר הסמכה במה שעבורכם הוא דבר בסיסי או ערכי וחשוב.

ולא משנה מה הנושא. פעוט או משמעותי.

אבל כשאתם אומרים: איך הוא או היא לא חושבים כמוני אתם מביאים את השיפוטיות ואז נוצר ריחוק.

חוסר ההבנה על אי ההסכמה פוגע ומרחיק ועלול ללבות כעס, מירמור עד כדי שנאה.

חוסר ההבנה הזה יכול להתקיים בין אנשים פרטיים או אין קבוצות שאז נעשות גם הכללות
(ע"ע צעד מס. 2) ואז הדרך למחלוקת היא קצרה וכואבת.

רוצה דוגמא?

כמה פעמים התעצבנת כשמישהו ביקש ממך בקשה שנראית לך לא במקום, העיר הערה, או רצה משהו שלא התאים לך. ואת חשבת,
איך הוא מעז לבקש ממני דבר כזה, או, הרגשת, מה פתאום היא אומרת לי כאלה דברים?

כמה פעמים נפגעת כשהרגשת שאת זקוקה לעזרה, או מילה טובה  ולא מציעים לך עזרה?
לא שמים לב שאת זקוקה כעת למשהו.
או אפילו חמור יותר, את מבקשת ולא נענית,(כמה פעמים ביקשתי...)

כמה פעמים הרגשת שאת לא יכולה לשמוע ראיון או שיחה עם מישהו שמדבר לדעתך שטויות או דברים שאת ממש אבל ממש מתנגדת להם...

אז מגיעה השיפוטיות, הכעס והטינה ומשם,  כל כך קשה לאהוב.

​

הצעד לאהבה:

​

כשעושים אהבת חינם נקודת המוצא צריכה להיות שכל אדם זכאי לרצונות שלו (כולל את כמובן)

כל אחד רשאי להחזיק בדעה ולהביע אותה

ולכולם יש זכות לבטא את רצונותיהם. 

ולכולם יש זכות למלא את הצרכים שלו.

(כמובן מבלי ליצר פגיעה באחר)

גם אם הם נוגים רצונות או דעות של אחרים .​

כלומר, במקום איזה חוצפן מה הוא מבקש ממני בשעה כזו?

או, הם לא מבינים כלום.

להגיד, הוא רוצה, זו זכותו. אבל גם,  זו זכותי  להסכים או לא. 

ברגע שיש קבלה של הצרכים והרצונות של האחרים  [שימי לב, קבלה לא בהכרח הסכמה. ]

זה מוריד מתח כעס ותסכול ומאפשר שיח הדדי מכבד, שבו לכל אחד יש מקום להביע את עצמו והוא לגיטימי. אז, כבר יש מקום לשיח מכבד, מקרב ומגביר אהבה.

​

איך עושים את זה?

​​

1. מקשיבים למה נאמר (גם מה שנאמר במרומז) ומבינים מה הרצון של הצד השני.

2. מקבלים שזה הרצון שלו וזה בסדר. זו זכותו (לכל אחד גם יש את הזכות לטעות. לדעתך.)

3. בוחרים אם למלא את הרצון או לא.

מבטאים באמפטיה:
אני מבינה שאתה עסוק אבל אני זקוקה כעת לעזרה אחר כך אוכל לעזור לך .
אני שומעת אותך. אני חושבת אחרת ממך.  לדעתי....
אני שומעת שאתה מתוסכל אבל כשאתה מתבטא כך זה מכאיב לי.

​

​

מתרגלים רצונות מנוגדים:

​

1. הכניסי את המילה לדעתי/ אני חושבת ש/ אני מרגישה ש.. גם כשאין עימות ותראי שהצד השני נפתח להקשיב לך הרבה יותר.
   לדוגמא: במקום אתה טועה - לדעתי זו טעות.

2. תתרגלי לשאול, מה דעתך? מה אתה חושב? איך אתה מרגיש עם זה? – פתאום תקבלי פרספקטיבה חדשה.

3. העזרי בחמלה. תמיד תסנגרי על הצד השני. (לא קל, אני יודעת) – עוד על זה בצעדים הבאים.

תתחילי להרגיש קלה יותר. כי כשאת פותחת מקום לאחר, את נותנת גם אפשרות לראות אותך.

​

בהצלחה!
 

​